נכה שקם על רגליו

חזרה לדף סיפורים מופלאים

צ.ע. (53) נשוי ואב לארבעה מכפר יונה, היה אחד מבני המזל. לפני מספר שנים הוא היה מעורב בתאונת דרכים קשה בה הוא נפצע בכל חלקי גופו, ובעיקר ברגלו השמאלית. אחרי אשפוז קשה וניתוחים מסובכים הוא נשלח לשיקום בבית לווינשטיין. במשך חצי שנה הוא נאלץ לשבת על כסא גלגלים.
טיפולי הפיזיותרפיה הרבים והיומיומיים לא הועילו, למרות המאמצים של המטפלים לעזור לו. 
יום אחד הגיע אליו חבר ושכנע אותו לבוא איתו לצפת, לתיקון של הרב איפרגאן בעמוקה, בהתחלה הוא סירב אבל לבסוף החליט בליבו "בסדר, מה יש לי להפסיד", כאשר הגיע לשם כל גופו רעד למראה החוויה הרוחנית שראה. וכך תיאר: 
״זה היה אירוע מחשמל. היו שם זאב רווח, דוד צרפתי ועוד כמה אנשים מפורסמים. ישבתי מוקסם מהמחזה הזה של האש הגדולה ושל התפילה של הרב באמצע הלילה, ליד קברו של הצדיק בן עוזיאל. כך עשיתי שלוש פעמים. בשלישית נדחקתי בין מאות אנשים והצלחתי להגיע קרוב אל הרב. הוא בדיוק ירד מציון הקבר וראה אותי. הוא חיבק אותי ואחרי בדיקה קצרה של הפגיעות הבטיח לי שאוכל לקום וללכת. מסביבנו עמדו עשרות מחסידיו, ויחד עם דוד צרפתי הפייטן הם התחילו לשיר ׳תהא השעה הזאת שעת רחמים׳ ו׳הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך׳.

 
״הבטתי בהם בהתחלה באי נעימות. ידעתי שאני לא יכול לקום. אז מה יעזור שהם ישירו? בינתיים הרב הניח את ידו על הרגל שלי ואחר כך על עמוד השדרה. התחלתי להרגיש חום עצום בגב ובעמוד השדרה. הרגשתי פתאום צורך ורצון לקום. הרגשתי חום גם ברגל שמאל הפגועה שלי, שהייתה מלאה בפלטינות, ואז הרב לחש לי באוזן: ׳קום. אתה יכול לקום׳. אז הוא הורה לאנשים להגביר את השירה. הם שרו חזק יותר, ואני קמתי והתחלתי ללכת. לא האמנתי שזה קורה לי, אבל השארתי את כסא הגלגלים הרחק מאחור. למחרת המטפלים שלי בבית לווינשטיין ציינו שחלה התקדמות עצומה אצלי, והמשיכו לטפל לי ברגל, כשאני כבר הולך. אמנם עם קביים, אבל בלי כסא גלגלים.

היום אני מרגיש יותר טוב, הולך ברוך השם ומרגיש הרבה יותר טוב. עד היום אני נזכר בגעגועים בתיקונים  ההם בצפת. הייתי מחכה להם בכיליון עיניים ולא מחמיץ אותם. הייתי אז אצל הרבה רבנים, אחרי הכל אני אדם מאמין אבל אצל הרב איפרגאן- שהוא באמת הרנטגן האמיתי- רק אצלו ראיתי ישועה של ממש.
(לקוח מספרו של צבי אלוש, "סיפורו המופלא של הרנטגן הב יעקב ישראל איפרגאן", עמודים:63-62)