דבר תורה לפורים

חזרה לדף דברי תורה
                                                   משנכנס אדר מרבין בשמחה
 
כתוב: "השמחה- מאין תמצא?"
אך ניתן לקרוא זאת גם כך
"השמחה- מאין תמצא!" בסימן קריאה ולא בסימן שאלה
וזה כדי ללמד אותנו שאדם הרוצה למצוא את השמחה באמת, יכול לשמוח גם ממה שאין לו- מאין. וזאת אם רק ישכיל למצוא את נקודות האור והיופי שבחייו.
מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל שחי לפני כחמישים שנה, בדירה עלובה ובדוחק רב.
כאשר ראיינו אותו עיתונאים ושאלו: האם נח לך כאן? התקרה לא דולפת בחורף? המיטה לא קשה כמו קרש? ודלתות הארון לא נפתחות בקושי רב?... הניח רבי אריה את ידו על כתף העיתונאי ואמר: ישמע נא! פעם דיברתי עם רעייתי ע"ה, ואמרתי לה שתמיד נחיה ממה שיש לנו! ובאמת ברוך ה' לא חסר לי כלום, החדר גבוה ממני, ואני לא צריך להתכופף כדי להיכנס, יש לי גם מים וגם חשמל, ובאמת שאני חי היום, איך אומרים- ממש כמו מלך
מה שקובע את מידת האושר של האדם אינו מה שיש לו, אלה צורת ההתייחסות שלו למה שיש לו, כמו שאומר הפתגם: "מיהו האדם שיש לו כל מה שהוא רוצה, מי שרוצה מה שיש לו"
מסופר על הבעל שם טוב הקדוש שפגש את חייקל, שואב המים של הערייה, שהתהלך לו בסמטאות עם האסל והדליים הכבדים על כתפיו, ושאלו אותו: "מה שלומך חייקל?" "אוי" נחנח ר' חייקל כשהוא מוריד את האסל מעל כתפיו ומוחה את הזיעה הניגרת על מצחו "קשה לי מאוד, אני כבר לא צעיר, ונגזר עלי להיסחב עם דלי מים כבדים, לטפס עד מקומות גבוהים ובשכר זה כמה אני מקבל? בקושי כמה פרוטות עלובות, כמה מר הוא גורלי!"
למחרת שוב פגש בו ושאל אותו: 
"מה שלומך היום, ר' חייקל?" 
"הו, ב"ה!" חייך ר' חייקל "למרות שאיניני צעיר אני עדיין מצליח לשאת את האסל והדליים הכבדים, ומטפס עד למקומות גבוהים. אמנם אינני מרוויח מעבר לכמה פרוטות אך בכל זאת אני מתפרנס בכוחות עצמי ואיני נופל לטורח על זולתי, כמה שפר חלקי..." 
כששמע זאת הבעש"ט אמר: "עתה התיישבה לי הסתירה בין מה שאמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה" ומצד שני אמרו "אדם נידון בל יום"- הכיצד? אומנם מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה לכל השנה, אך בל יום אדם קובע מחדש כיצד להתייחס אל הדברים- בקושי או בקלות.
מסופר על רבי שמעקלא ששאל פעם את רבו: איך אפשר לקיים את דברי חז"ל "חייב אדם לברך על הרעה, כשם שהוא מברך על הטובה, בשמחה?" וכי איך אפשר לשמוח בדברים הרעים שקורים לנו, באותה מידה שאנו שמחים בדברים הטובים? 
השיב לו הרב: תלך לבית המדרש, ותמצא שם את רבי זושה מאניפולי, והוא יסביר לך את דברי חז"ל
הלך רבי שמעלקא אל רבי זושא וראה אדם עני מרוד, שחי ממש כמו שנקרא "מהיד לפה" ושטח לפניו את שאלתו. הביט בו רבי זושא התמיהה ואמר: אינני מבין מדוע שלח אותך רבינו אלי?! שכן שאלה כזאת מתאים לשאול אדם שעבר צרות רבות ורעות בחיים שלו, אבל אני- יש לי ב"ה כל טוב מיום היוולדי ועד עתה, ומנין אוכל לדעת כיצד מברכים על הרעה?! הרי לא עבר עלי שום דבר רע?!
שמע ר' שמעלקא את התשובה, והבין כי לא לחינם שלח אותו לרבי זושא. יהודי צריך להיות תמיד בשמחה כזו, שאף אם הוא מגיע למצב רע, הוא לא מרגיש כלל שזה רע, אלא מביט תמיד אך ורק על הטובות הרבות עד אינסוף שעוטף בהן אותו ה' יתברך.
מחר בערב בע"ה אנחנו חוגגים את פורים, חג שכולו בסימן שמחה, שנזכה ללמוד מרבי זושא ולהיות תמיד שמחים במה שקיבלנו מה'.