בס"ד

יהי לתנין
משה רבינו מגיע בשליחותו של הקב"ה על מנת לטפל בנושא הוצאת בני ישראל מעבדות לחירות, משה רבינו מגיע לביתו של פרעה וקוד הכניסה שמבקש פרעה על מנת לאמת את מטרת הגעת משה הוא עשיית אות ומופת, מיד משה שולף את מטהו – מטה האלוקים, ומשליך אותו לארץ, ומיד הוא הופך לתנין, או אז מבין פרעה כי אכן שליח אמת הוא, מצווה פרעה לחכמים והמכשפים שלו לבצע גם את המופת הזה, ובפשטות גמורה משליכים הם את המטות והופכים הם לנחשים, מה שגרם לפרעה הבנה כי אין מי ששלח את משה חזק מספיק בכדי לשחרר את העם, משה אוחז בזנב התנין ושב התנין להיות מטה, אך בנוסף לזה גם בלע מטהו את מטות המכשפים. יש להבין איפה מה מטרת המופת שביצע משה.

נקדים ונאמר כי פרעה היה מהמכשפים הגדולים ביותר, כוחו נשאב מכוח הטומאה בצורה יוצאת דופן כמובא במדרשים ובחז"ל, כל ארצו הייתה סגורה ומסוגרת ללא צבא וללא רשת ביטחון, אך ורק כוחות טומאה כאלה ואחרים שמנעו כניסה ויציאה של מי שאינו רצוי, לכן ביקש פרעה לראות אות ומופת ממי שביקש לבוא להוציא את בני ישראל, בכדי לראות האם כוחו מיוחד יותר ממה שהוא מכיר, וכשראה שגם החכמים שלו מבצעים מופת פשוט זה מיד נרגע.
ממילא נבין את מטרתו של המופת דווקא בצורתו כפי שהתבצעה, משה רבינו משליך מטה, כל זמן שהמטה נשלט בידיו של משה, הרי שאין בו שום יכולת לעשות שום רע, אלא על פי מה שהמחזיק יחליט בלבד, בו ברגע שנשמט המטה והגיע למצב שהוא ללא שליטה הפך מיד לתנין, דווקא תנין שאין לך ידיעה כלל מתי הוא יהפוך למפלצת טורפת בן רגע, אך ברגע שתאחז בקצהו שוב, מיד ישוב הוא למצבו הראשון, נשלט ושקט.
פרעה הבין את מטרתו של המופת ומיד התמלא פחד, הייתכן שיש מי שישלוט בי? יכול להיות מצב שאני סך הכל מטה הנשלט בידי כוח נעלם אחר? מיד קרא הוא לחכמים שלו בכדי להראות שהוא זה שקובע את המצב, ולהוכיח שאין הוא נשלט בידי אף כוח, בזאת לא תם הוויכוח הסמוי, משה רבינו שב ואוחז בזנבו של התנין ומיד בולע המטה שלו את מטותם, או אז הבין פרעה שאכן הוא נשלט לחלוטין בידי כוח נעלם ובאותו רגע נפלה בו הכרה זו והכריעה את הכף לגרום לו לשחרר את עם ישראל, לכן מעידה התורה 'ויחזק לב פרעה', רק על ידי חיזוק ליבו של פרעה המשיך פרעה לא להאמין לנס ולא לשחרר את בני ישראל.
אבן יסוד אנו למדים, יש כוח עצום השולט בנו, התפקיד שלנו הוא להחזיק כל הזמן במטה החיים שלנו ולא לשמוט אותו אף לא לרגע, כי ברגע שאנו שומטים אותו מיד הופך הוא לתנין, אך גם אם שמטנו אותו עדיין יכולים אנו לאחוז בקצהו ומיד יהפוך הוא למטה, בתקווה כי לא נשמוט אותו לעולם.
כתב: הרב אריאל אפללו