פרשת וירא

''וירא אליו ה' באלוני'' ר''ת איוב שהיה תיקון לתרח "והוא יושב עליו פתח האהל כחום היום"  אומר רש''י
הקדוש "וירא" לבקר את החולה.
ומי הוא חולה זה שיש לו זוהמה בתוכו ובאמת הייתה זוהמה באברהם שהוציא את  אותה הזוהמה בישמעאל.

"יושב פתח" בספר דובר שלום אות קנו' הביא בשם האדמו''ר השר שלום מבעלזה ע''ה על פי ב''ר מ"ח "פתח
האהל" פתח טוב פתחת לנו לעוברים ולשבים.

אמר רבי לוי, לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח של גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה והוא שרמוז בו והוא יושב פתח האהל כחם היום שהוא פתח הגיהנם מבאר רש"י  לראות אם יש עובר ושב היינו
מי שעבר על התורה ושב בתשובה ויכניסם לביתו היינו לגן עדן.

ובעבודת ישראל כותב שכוונת המדרש פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים כי על ידי הכנסת אורחים פתח
אברהם פתח של תשובה לעוברים שעברו עבירות ולשבים שיחזרו אחר כך בתשובה.

הכתוב אומר ע"י ענוה מתבטלים היצר הרע שכן מובא בשער היחודים לרבנו האריזל ע''ה פרק ו' כי ענוה
גימט' סמא-ל ולא בכדי אומר מהרם הלוי שפרק קלא' בתהילים נאמר בו "ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני
ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני" יוצא קל''א גימט' סמא-ל.

והנה אומר הכתוב והוא ישב פתח האהל היום "ישב" ר''ת שמעון בר יוחאי פתח האהל כחם היום שזאת המערה שישב בה רשבי 13 שנה.

"וישא עניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו" א''ל,שלשה גמט' 635 כמניין אברהם שעולה בגמט' 248 יצחק שעולה בגמט' 208 יעקב שעולה כמניין 182 ביחד 638  פחות 3 כוללים של שמותיהם יוצא 635 ,ומכאן נבין שלשה אנשים הם מלאכים אחד דין של סדום ואחד של רחמים ואחד דין ורחמים והם אברהם גמילות חסדים ואחד על גבורה זה יצחק ואחד על יעקב שזה תורה ועל זה נאמר באבות על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

"וירץ לקראתם מפתח האהל" א''ל זה עם ישראל בתחילת דרכם דבר ארעי שזה אהל ולאחר מכן וישתחוו
ארצה זה ארץ ישראל, ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם אחר תעברו וכו' למה אמר פת לחם, הוא פת הוא לחם ....
פת בגימט' 480 כמניין ל-י-ל-י-ת שאמר ניקתי הזוהמה של פת שהיא ל-י-ל-י-ת מהלחם.

רבי שמשון מאוסטרופולי אומר בליקוטי שושנים ריש לקיש היה גלגול נשמה של ישמעאל בן אברהם והוא סוד הגמ' שאמר רבי יוחנן לריש לקיש ידע ליסטים בלסטיותה על פי האמור ביארנו מה שהתפלל אברהם אבינו לו ישמעאל יחיה לפניך כי השיג ברוח קדשו שהיה טמון בו הניצוץ האלוקי של ריש לקיש שהיה חכם גדול מחכמי התורה שבעל פה לכן התפלל עליו שיצא מתוך הטומאה ויתחבר לקדושה ועתה נבין את דברי רבי שמשון שאמר שריש לקיש היה גלגול נשמה של ישמעאל בן אברהם וזהו סוד הגמ' שאמר ריש לקיש ידע ליסטים בלסטותיה כוונתו כי בזמן הוויכוח שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש על הסייף סכין פגיון רומח  מאימתי גמר מלאכתן, אמר רבי יוחנן לריש לקיש לסטאה בלסטיותיה ידע ופרש רש"י לפי שהיית ליסטים אתה בקי באותן כלי אומנות ליסטיות.

נראה שבכך פתח לנו רבי שמשון פתח כחודו של מחט להבין את הקשר בין רבי יוחנן לבין ריש לקיש אשר כמאמר דברי הגמ’ שמספרת שיומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא ( יום אחד שחה רבי יוחנן בירדן) חזייה ריש לקיש {כשהיה עדיין ראש הליסטים}ושוור לירדנא {וקפץ לירדן אחריו} אמר ליה {רבי יוחנן} חילך לאורייתא {כמה יפה כוחך לסבול עול תורה} אמר ליה{ריש לקיש} שופרך לנשי {יופיך ראוי לנשים} אמר ליה רבי יוחנן אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מנאי{אם תחזור בתשובה אתן לך את אחותי שיותר יפה ממני} קביל עליה
ריש לקיש{קבל עליו ריש לקיש}ולא יכל לחזור חזרה בנהר.

ואפשר לבאר ע”פ דרך הסוד שאיך יתכן שר”ל יראה את רבי יוחנן ממרחק כה רב ויחשבו לאישה 

 
והרי במציאות לא יתכן כך ? אלא שר”ל ראה את ניצוצו אצל רבי יוחנן כמו שבתיה  ראתה אצל משה
רבינו בתיבה ואז אמר לו רבי יוחנן אם תקבל עליך עול תורה אתן לך את אחותי שזו גם תורה שבכתב
וגם תורה שבעל פה.
ובכך למדנו את גודל הניצוצות שהיו טמונים ברבי יוחנן שהיה ניצוץ של אברהם וריש לקיש שהיה ניצוצו  של ישמאעל וזה רמוז בכך שאברהם אבינו נוסה בעשרה נסיונות והנסיון האחרון היה של יצחק והוא הגדול,ואם חלילה לא היה עומד בנסיון זה הכל היה מתבטל ואברהם הוא תיקונו של אדם הראשון שעולה בגמט' 45 כפול עשרה נסיונת 450 כמניין ישמעאל וזהו שאמרה שרה לאברהם גרש את בן האמה הזאת בהיותו ישמעאל אבל קרבהו לעתיד לבוא בהיותו ריש לקיש וזה רמוז במילה אישי ר"ת אברהם יוחנן שמעון ר"ל ישמעאל.
וה' יזכנו על דבר כבוד שמו אמן.