דברי תורה שבועיים

  • כתוב: "השמחה- מאין תמצא?" אך ניתן לקרוא זאת גם כך "השמחה- מאין תמצא!" בסימן קריאה ולא בסימן שאלה וזה כדי ללמד אותנו שאדם הרוצה למצוא את השמחה באמת, יכול לשמוח גם ממה שאין לו- מאין. וזאת אם רק ישכיל למצוא את נקודות האור והיופי שבחייו. מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל שחי לפני כחמישים שנה, בדירה עלובה ובדוחק רב.
  • בשעה טובה היום אנחנו זוכים להיכנס לראש חודש אדר וכמו שאמרו חזל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" זה מאוד קל להגיד את זה, ואפילו גם נחמד לשיר את זה (מש מש מש מששנכנס אדר) אבל באמת איך אפשר לגייס שמחה כשהחיים מזמנים לנו כ"כ הרבה קשיים? מינוס בבנק, עודף אנרגיה של הילדים, בעיות בריאותיות, דאגות שלא נגמרות וכו'... אבל אם הצטווינו כנראה שאפשר... אלה ש... "בשמחה" אותיות "מחשבה" ולא סתם זה כדי ללמד אותנו שהשמחה לא צריכה להיות תלויה בדברים חיצוניים לא ברכב יוקרתי, לא בבית מפואר וגם... לא בזיווג הגון אלה בדרך שבה
  • פרשת לך לך "ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך" (בראשית י"ב, א) נפתח באב הראשון ובמעשהו הראשון. נאמר "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך" וגומר. זה היה הדיבור הראשון מפיו יתברך אל אברהם, היה זה בנסיון הראשון מתוך עשרת הנסיונות שבהם התנסה אברהם, זה היה לו הצווי הראשון מפי ה': קום צא ממולדתך ולך לך לארץ אחרת, מיד כינס אברהם את בני ביתו, רכושו ומטלטליו, ובמקל נדודים נרתם לביצוע הציווי העליון, לא רק בהוראתו הפשוטה, אלא גם ובעיקר במשמעותו הרחבה והעמוקה ביותר. אברהם ושרה מתקנים נשמות אדם וחוה אברהם אשר היה איצ
  • פרשת וירא ''וירא אליו ה' באלוני'' ר''ת איוב שהיה תיקון לתרח "והוא יושב עליו פתח האהל כחום היום" אומר רש''י הקדוש "וירא" לבקר את החולה. ומי הוא חולה זה שיש לו זוהמה בתוכו ובאמת הייתה זוהמה באברהם שהוציא את אותה הזוהמה בישמעאל. "יושב פתח" בספר דובר שלום אות קנו' הביא בשם האדמו''ר השר שלום מבעלזה ע''ה על פי ב''ר מ"ח "פתח האהל" פתח טוב פתחת לנו לעוברים ולשבים. אמר רבי לוי, לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח של גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה והוא שרמוז בו והוא יושב פתח האהל כחם היום שהוא
  • יהי לתנין - משה רבינו מגיע בשליחותו של הקב"ה על מנת לטפל בנושא הוצאת בני ישראל מעבדות לחירות, משה רבינו מגיע לביתו של פרעה וקוד הכניסה שמבקש פרעה על מנת לאמת את מטרת הגעת משה הוא עשיית אות ומופת, מיד משה שולף את מטהו – מטה האלוקים, ומשליך אותו לארץ, ומיד הוא הופך לתנין, או אז מבין פרעה כי אכן שליח אמת הוא, מצווה פרעה לחכמים והמכשפים שלו לבצע גם את המופת הזה, ובפשטות גמורה משליכים הם את המטות והופכים הם לנחשים, מה שגרם לפרעה הבנה כי אין מי ששלח את משה חזק מספיק בכדי לשחרר את העם, משה j
  • אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו'... רבותינו פירשו למה נקרא שמו "משכן"? שנתמשכן בעוונותינו. והינה "גם ציפור מצאה בית, ודרור קן לה" ואילו לקב"ה, כביכול אין בית, והכל בגללנו. וידוע כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו. וכל אחד מאיתנו צריך לחשוב שזה בגללו. ולשפר מעשיו הרעים.
  • פרשת ויקרא במדרש תנחומא מובאים שלושה טעמים מדוע מביאים קורבנות דווקא מהבהמות בקר וצאן ואין מביאים מן החיות כגון צבי יחמור ראם וכו'? הטעם הראשון הוא שהקב"ה לא הטריח את האדם לצאת אל היערות ולרדוף אחר צבי ויחמור אלא אמר לו הבה לי מן המוכן אצלך בבית מן הבקר ומן הכבשים ומן העיזים. הטעם השני לחיה יש גאווה ורעות רוח וזה משום שלא סבלה עול מימיה שהרי היא מהלכת בקומה זקופה ואין לה שפלות הרוח כמו הבהמה וה' יתברך שונא בעלי גאווה ואין חפץ מהם קרבן. הטעם השלישי הבהמה תמיד
  • פרשת צו הנה יום פורים הוא יום קדוש ונשגב אשר בו משיג היהודי השגות עצומות ונשגבות עד שאמר האר"י הקדוש שיום הכיפורים הוא כעין פורים דהיינו שיום פורים נשגב יותר אפילו מיום הכיפורים. והעניין בזה שיום הכיפורים הוא עבודה מתוך יראה ופחד אבל עבודת יום פורים היא עבודה מתוך שמחה, ועבודת ה' מתוך שמחה חשובה יותר מעבודת ה' מתוך יראה ופחד, שכידוע היה קבלת התורה מתוך כפיה "ויתיצבו בתחתית ההר" ואמרו בגמרא (מסכת שבת פח ע"א) מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו -
  • "זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" מה כוחה של תורה? הגמרא אומרת: כל העוסק בתורה לא צריך עולה, ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם ולא מילואים. ואור החיים הקדוש פירש שעל ידי לימוד התורה מוציא מס"מ (השטן), בולעו מפיו, מפוצצו וממחה כוחו עד אשר יקיא. וזה מאמר חז"ל- אם פגע בך מנוול זה- משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא- נימוח, אם ברזל הוא- מתפוצץ. ומה שכתוב בפסוק "זאת התורה לעולה", פירושו- שבאמצעות לימוד תורה תתעלה השכינה וכו'. "ולזבח השלמים", ששאדם עוסק בתורה הוא זו
  • פרשת שמיני "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ד' אל כל העם" רש"י דבר אחר כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל: רואים אנו צורה של מנהיג שלא פוטר את עצמו מאחריות ומטיל את האשמה על אחרים. אהרן יכל להטיל את האשמה על ישראל שהרי הרבה מאוד הכעיסו עם ישראל את ד' ולהוציא את עצמו נ